קורונה בישראל

האטה בקצב הבדיקות לקורונה בשל מחסור חמור בחומרי מעבדה

לצד המחסור בכוח אדם מקצועי, עובדי המעבדות נאלצים לפענח את בדיקות הקורונה במכונות פחות יעילות | משרד הבריאות מקדם רכישת חומרי מעבדה בהיקף של 58 מיליון שקל

מעבדת בדיקות בבית החולים זיו. צילום: דוברות בית החולים

משרד הבריאות דיווח על מחסור חמור בחומרי מעבדה לביצוע בדיקות הקורונה. על מנת להתמודד עם המחסור, מקדם המשרד רכישת "קיטים" בהליך מזורז של פטור ממכרז משלושה ספקים בהיקף של 58 מיליון שקל. בשלב ראשון הכוונה לרכוש קיטים משבעה סוגים שונים שבהם המחסור קריטי ביותר. ייתכן שיידרשו רכישות נוספות בתקופה הקרובה. כך דיווח הבוקר (ב') עידו אפרתי ב"הארץ".

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, מסרה: המחסור מוריד את ההספק היומי של מעבדות הקורונה. כרגע, קיים מחסור בריאגנטים למכונת קובאס, הנמצאת במעבדות הגדולות בישראל. מכונת קובאס אחת במעבדה גדולה יכולה לפענח עד כ-3,000 בדיקות קורונה ביום. השבתתה גורמת לכך שעובדי המעבדות נאלצים לפענח את בדיקות הקורונה במכונות פחות יעילות, מה שמוריד את הספק היומי".

הבוקר (ב') בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת הודו שניים מבכירי משרד הבריאות, רות ישי, מנהלת תחום המעבדות במשרד ופרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל: "אין לנו כרגע מספיק חומרים כימיים, ריאגנטים, לביצוע בדיקות קורונה מהירות". פרופ׳ גרוטו אף ציין שקיים מחסור עולמי אבל שכרגע יש בישראל ריאגנטים לחודש קדימה - מלאי שאמור להספיק לכ-50 אלף בדיקות״. עם זאת מסר שנעשה מאמץ לרכוש את החומר מייצור מקומי. יש מסרה בדיון כי לבתי החולים מחולק החומר הזה בעיקר לביצוע בדיקות דחופות ועל בסיס שבועי.

בישראל כיום 37 מעבדות שמסוגלות לבצע בדיקות קורונה: בבתי החולים, בקופות החולים, בצה"ל, במכון ויצמן ובמוסדות נוספים. במעבדות כ-20 סוגים שונים של מכשירי בדיקה ופיענוח שיובאו מחו"ל על ידי שמונה ספקים שונים. התוצאה: מעבדות שונות עובדות עם מכשירים וחומרים שונים ונדרשות לכן לבצע המרה בין סוגי הקיטים השונים, הכרוכה בפרוצדורה מורכבת ובסיכונים מסוימים. מתוך שבעה  סוגי הקיטים שמבקש משרד הבריאות לרכוש, ארבעה נדרשים למכונות שלא ניתן לבצע בהן המרה.

אדמון הדגישה הבוקר בוועדת ביקורת המדינה גם את נושא המחסור בכוח אדם במעבדות: "משרד הבריאות נתן רק פלסתר על הקורונה. בחורף, כל האוכלוסיה לא תוכל לקבל שירות מעבדתי. הכל יהיה בקריסה. הרבה עובדי מעבדות פורשים עכשיו כי לא עומדים בעומסים וחלקם עוברים למעבדות הפרטיות שבהן כן משלמים. כל מה שקיבלנו אלה תקנים זמניים. מי רוצה לבוא לעבוד לחודשיים? פנינו גם לסטודנטים, אבל אלו ראו את השכר של 30 שקל לשעה ולא רצו לבוא לעבוד בזה".

האלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים בצה״ל, לשעבר ראש המשל״ט,
אמר בדיון בוועדה על מצוקת המעבדות הרפואיות: "אפשר היה להיערך מראש לסיפור כזה. גם משרד הבריאות מבין עכשיו שצריך לחזור ולהיערך בצורה שונה. כיום אנחנו לא עומדים בסטנדרט הזמנים. נדרש מרכז שליטה לאומי. אם הכל היה מחולק למחוזות וכל הגופים היו פועלים על אותו שולחן, אפשר היה להגיע להחלטות מלוטשות ומסודרות ביותר".

פרופ' גרוטו ציין בדיון כי "הזמן לקבלת תוצאות בדיקת קורונה הוא 36 שעות ואנו פועלים לקצר את הזמן הזה ל-24 שעות", אבל לפי נתונים אחרים שהוצגו בדיון "מהנעשה בשטח", לא פחות מ-96 שעות חולפות מהפניית הרופא לבדיקה, דרך הדיגום ועד הפיענוח.

"כיום, החוליות החלשות אינן המעבדות אלא בקטעים שלפני", אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "צוואר הבקבוק הוא לא רק היכולת של המעבדה אלא גם ההפניה מהרופא. זה מתעכב גם בגלל תהליכים ביורוקרטיים בקופות עצמן. לוקח זמן בין הידבקות ועד שאדם מפתח תסמינים. בזה אי אפשר לשלוט. אבל הזמן שחולף מרגע שהוא מפתח תסמינים ועד שהוא מקבל הפניה לבדיקה – כאן לא עומדים בקריטריונים. לכן, עובדים לשפר ולייעל. יש קופות שעושות את זה מהר יותר וכאלה שפחות".

עוד אמר גרוטו: "אנחנו בפרויקט פיתוח יכולת ייצור מקומית של ריאגנטים לקראת החורף, כדי שלא נהיה תלויים באחרים" ומסר שהמשרד מחפש עוד מעבדות שיבצעו את העבודה: "כל מעבדה נוספת שתרצה – נצרף אותה מיד למשימה".

עם זאת סיפר כי גופים פרטיים מתקשים לעמוד בקצב: "חתמתי עם מעבדת מיי-הרטיג' ב-23 באפריל והיא התחייבה שבתוך שבועיים המעבדה תבצע 10,000 בדיקות. כיום, שלושה חודשים אחרי, הגיעה ליכולת של 5,000. כלומר, גם התחייבויות של גופים פרטיים שטוענים שהם יעילים יותר, בסוף גם הם נתקלים בקשיים כמו המדינה".

נושאים קשורים:  עובדי המעבדות,  אסתר אדמון,  חומרי מעבדה,  קורונה,  משרד הבריאות,  חדשות,  בדיקת קורונה
תגובות
אנונימי/ת
13.07.2020, 21:55

אם כך נראה ירידה במספר החולים/ נשאים/ מאומתים. הסגר מתרחק.

אנונימי/ת
14.07.2020, 07:40

לא בהכרח. ייתכן שמחסור בערכות יגרום לשינוי המדיניות ותעדוף בדיקה של קבוצות שההסתברות לתוצאה חיובית גבוהה יותר.
במידה והנגיף ממשיך להתפשט המשמעות היא עליה באחוז התוצאות החיוביות מבין הנבדקים, כך שסך כל החיוביים עדיין יכול לעלות, או לפחות לא לרדת.