במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of internal medicine, החוקרים שאפו לבחון את היתרונות הפוטנציאליים של שילוב של בריסיטיניב עם רמדסיביר לטיפול במחלת הקורונה, תוך בחינת השפעותיו על פני רבעוני סיכון שונים שזוהו על ידי פרופיל הסיכון ACTT (תמותה, התקדמות להנשמה מכנית פולשנית או תמותה, החלמה – כל האלה תוך 28 יום. בנוסף, ספירת לימפוציטים ונויטרופילים מוחלטת, ספירת טסיות).
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת אקראית, כפולת סמיות, מבוקרת אינבו. החוקרים איתרו 999 מבוגרים מאושפזים עם מחלת הקורונה ובדקו את היעילות של בריסיטיניב בשילוב רמדסיביר בהשוואה לאינבו בשילוב רמדסיביר.
מתוצאות המחקר עולה כי חולים שנמצאים ברבעון בסיכון גבוה הרוויחו הכי הרבה מהטיפול בבריסיטיניב. טיפול בבריציטיניב ורמדסיביר היה קשור להפחתה מובהקת בסיכון לתמותה (יחס סיכון 0.38, רווח בר-סמך 95%, 0.16-0.86, p value = 0.02), ירידה בהתקדמות להנשמה מכנית פולשנית או לתמותה (יחס סיכון 0.57, רווח בר-סמך 95%, 0.35-0.93, p value = 0.024), ושיפור שיעור החלמה (יחס סיכון 1.53, רווח בר-סמך 95%, 1.16-2.02, p value = 0.002) בהשוואה לקבוצת הביקורת. החולים הראו לא רק תוצאות משופרות בתמותה ובהחלמה אלא גם שינויים משמעותיים בספירת לימפוציטים (עליה מובהקת) ונויטרופילים (ירידה מובהקת) מוחלטת לאחר 5 ימי טיפול, מה שמצביע על מנגנון אימונומודולטורי שיכול להגביל התקדמות חמורה של מחלת הקורונה.
החוקרים סיכמו כי פרופיל הסיכון של ACTT מזהה ביעילות חולים מאושפזים שיכולים להפיק את המרב מהטיפול המשולב של בריסיטיניב ורמדסיביר, תוך הדגשת פנוטיפ ספציפי של מטופל שמראה תגובה חיובית לטיפולים אלו במחלת הקורונה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
